Ales d'una fada
קובנטרי הולכת לרעוד כמו פצצה שגרמה ללילה, בשקט
והתנתקות מההשפעה שהיא עלולה לגרום.

היא, עם העירייה, דחתה את ההסכמה שהדסטי שמור.
סוטה ל'אמפדראט התמודדה עם ה-palpitava ressò של המלחמה.
Dins d'ella, el record de les veus que durant 21 dies havien mossegat la seva ment.
הפרעת הזיה.
"סניורטה, את בפעמון מיג דל נו-רז. האנשים פשוט הולכים להפנות-se...
"על מה את מדברת?" - ישאל אותה נהג המונית.
"חיכיתי לגלישה" - הוא יגיב באירוניה.

“Surf? Haha, doncs ha arribat a bon port.
Aquí vam aprendre a buscar l’equilibri sobre les onades d’un tsunami.”
“La veritat és que vinc a veure el meu germà”- la noia es va sincerar.
“D’acord.”
“Està aquí per treure’s la llicència de pilot” - va afegir ella.

"Llavors la seva mar seran els núvols..." - נהג המונית ימלמל.
מבעד לעדשת המכונית הבחנתי באפרוריות של הסביבה,
עם ששת הפרדסים והמבנים הטרומיים.
לנבל של אנגליה הם אומרים: "תמשיך עם המיני או שהם יקחו אותך כיפה לקובנטרי."
המכונית הולכת להיכנס בשקט ל'כביש הטבעת',
מעגל מעגלי מורכב של כבישים וכיכרות הפונים למטרופולין.

“Hi ha ‘ring roads’ al cel, Nathan?”
- li havia preguntat al seu germà temps enrere.

“Hi ha tota una xarxa de carreteres!
Es pot volar a qualsevol alçada sempre que ho comuniquis a la torre.
Tota la ruta està controlada per radar.
A més, també hi ha fars per a avions:
Antenes unidireccionals i fins i tot radars mòbils de 360°.
Què més vols saber, germaneta?”
“Per dir alguna cosa…” - ara ja bromejava. - “Quan estàs pilotant… on cau l’horitzó més proper?”

"תלוי בתנאי מזג האוויר"
– עניתי לה להפתעה.
"ליחידת Regne הם משתנים כל הזמן. אם למשל מכירה של 200 מזנוני נוסוס בכתובת זו..."
-חויה דיטת נתן לשכנע את המפה.
"מילור טהו פינטו." מרקנט-לו עומד להשפיע על שני המעבדים.
"אתה רק מצייר את המפה?" היא שאלה.
"כן. תראה, גם אני ציירתי פסטנה".
Aleshores, ברגעים כאלה,
נראה שהטרנקאדים של ה-Seves Ales מרפאים.
אלס ד'ונה פאדה.

אם היה להם מזל, היא הייתה לומדת לעוף!
המונית תגיע בתום הנסיעה.
המונית דיבר על כמה כדאי ליצור את העיר.
הוא הולך לגדר את הארנק.
מטבע הולך לקורה.
הוא הולך לקולר-לה, יחד עם כרטיס שמישהו איבד.
זה אמר:
"צמח מחייך.
להצמיח צחוק.
קציר אהבה."

Quina és l’esma amb la qual s’esbossen somriures just en els moments més delicats?
“Gràcies” - va dir-li el taxista en cobrar.
Sota les ulleres refulgia un ull de vidre.
“Vostè... marxi millor a Londres.”

"תודה, אני מעדיף את קובנטרי"
- היא תגיב על ידי לימוד השיניים ופתיחת הדלת.
"אני שמח שאתה כועס.
"אחרי לילה רגוע, אתה פונה לשמש האביבית יותר מנחם."
📷 מ-Creative Commons CC
📝 מאת Cesar Rampe